מאמרים קצרים

רוצים לעקוב אחר צבי הים?

מהיום, ניתן לעקוב אחר צבי הים עם המשדרים הפעילים וצבי ים שעקבנו אחריהם בעבר (במפה השנייה). בצד ימין רשימת הצבים – בלחיצה עליהם יפתח המסלול האישי שלהם. מומלץ מאוד לפתוח את הלינק במחשב ולא דרך הטלפון. אנחנו עובדים על שיפור האתר, הנגשה נוחה גם לנייד, תרגום לשפות נוספות, הכנסת טקסט, מידע על כל צב ועוד. בינתיים, תהנו ממסעות צבי הים…

קרא עוד »

מהי מכונת רוב גולדברג?

מכונת רוב גולדברג זאת מערכת שמורכבת מכדורים, קפלות, דומינו שנופלים ודוחפים אחד את השני, עד שיש בסוף תוצאה מעניינת. ראו דוגמאות אחדות ותצטרפו לאתגר!

קרא עוד »

איך קוראים לי? השיטה למיון יצורים חיים.

תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת 1735 על ידי המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (בלטינית: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של הטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. (ויקיפדיה)

קרא עוד »

כיצד פועל מיקרוגל?

תנור המיקרוגל מעביר דרך המזון קרינה אלקטרומגנטית, לרוב בתדר של 2450 מגה-הרץ (אורך גל של 12.24 סנטימטר). מים, שומן ומולקולות סוכר במזון בולעות אנרגיה מאלומת גלי המיקרו בתהליך של חימום דיאלקטרי. לרוב המולקולות דיפול חשמלי, כלומר יש להן קוטב אחד בעל מטען חשמלי חיובי וקוטב אחד בעל מטען שלילי. כתוצאה מכך, מתרחשת רוטציה של מולקולות תחת השפעת רכיב השדה החשמלי בקרינה האלקטרומגנטית, תנועה המתבטאת כחום. (ויקיפדיה)

קרא עוד »

מי המציא את הרכבת?

מנוע הקיטור הראשון שזכה לתפוצה נרחבת נבנה על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774. המצאה זו סללה את הדרך למהפכה התעשייתית. אחד היישומים הראשונים של מנוע זה הייתה הנעת כלי רכב מנועי. ב-21 בפברואר 1804 הודגם לראשונה קטר הקיטור של ריצ'רד טרוויתיק שהוביל פחם למפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה, לאורך מסילה של כ-15 ק"מ ובמהירות של כ-8 קמ"ש. התפתחות קטרי הרכבת המשיכה בהתמדה, אבל ההמצאה נעשתה מעשית רק עם בניית ה"רוקט" ("Rocket") של ג'ורג' ורוברט סטיבנסון ב-1829.(ויקיפדיה). מוזמנים לצפות בסרטון.

קרא עוד »

מה השעה? איך למדנו למדוד את הזמן?

הזמן ריתק את בני האדם מאז ומעולם. אותו מימד נסתר שאי אפשר לראות אותו או לחוש בו, הפך להכרחי על מנת לשמור על קיום החברה האנושית. אנו מכירים רק חלק זעיר מהשיטות השונות למדידת הזמן, פשוט מכיוון שרובן המוחלט של תרבויות האנושות נעלם מבלי להותיר שריד או עדויות כתובות. אבל גם במעט התרבויות שאנו מכירים ברחבי התבל אפשר למצוא גיוון רב ורעיונות מקוריים ומיוחדים למדידת זמן, שהתפתחו במקביל באותן תרבויות..(הידען)

קרא עוד »

למה הציפורים נודדות?

מה זה בכלל נדידה? ולמה היא כל כך מרגשת? נדידה היא אולי התופעה המרגשת ביותר בעולם הצפרות. המון כבר נכתב על נדידה, מהמון בחינות: מדוע ציפורים נודדות? איך הן מנווטות? איך הן גומעות מרחקים עצומים כאלו? מהם מנגנוני קבלת ההחלטות בנדידה ועוד ועוד. ועדיין רב הנסתר על הגלוי. ואולי זה מה שכל כך מרגש. מתרחשת כאן תופעת טבע מרהיבה בהיקפה ובעצמתה, ואנחנו הקטנים עומדים משתאים, מבינים חלק (או חושבים שמבינים) אבל בעיקר מופתעים כל פעם מחדש. (אתר הצפרות הישראלי)

קרא עוד »

עם אילו פילים נלחמו היוונים: אסייתיים או אפריקניים?

אילוף הפילים החל לפני כ-4,000 שנה באזור עמק האינדוס והוא ייחודי בכך שבניגוד לחיות אחרות ככבשים וכלבים נעשה במרבית המקרים ללא ביות הפילים וזאת כנראה בשל מזגם הרע, המזון היקר וההתבגרות האיטית (כ-15 שנה עד להגעה לבגרות). הפילים נשבו בטבע ושימשו למגוון מטרות. סוג הפילים הראשון שאולף היה הפיל האסייתי והוא שימש למטרות חקלאות, השימוש המתועד הראשון בפילים בתור אמצעי צבאי הוא בשנת 1100 לפנה"ס ומוזכר במספר מזמורי סנסקריט.

קרא עוד »

איך זיקית משנה את הצבע שלה?

שינוי סידור הגבישים משנה את הדרך בה הם שוברים את קרני האור הפוגעות בהם ואת הדרך בה הם מחזירים אותן וכך מתקבלים צבעים שונים. צבעים אלו קרויים צבעים מבניים, או צבעים פיזיקליים, מאחר שהם נובעים מתופעה פיזיקלית – שבירה, הפרדה, של האור לאורכי הגל השונים, לצבעים, המרכיבים אותו. בדומה לצבעים המתגלים כשאור השמש פוגע בבועת סבון, או עובר דרך מנסרה.(תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות)

קרא עוד »

מה יותר כבד: שני פילים או לוויתן?

נציגי הלווייתנאים הם הגדולים שבבעלי החיים בכדור הארץ. הלווייתן הכחול, העשוי להגיע לאורך של כ-27–33 מטרים (89–108 רגל) ולמשקל של למעלה מ-170 טונות, איננו רק בעל החיים הגדול ביותר החי כיום, אלא הגדול בבעלי החיים שחיו אי פעם בכדור הארץ. הפיל הגדול ביותר שתועד היה פיל סוואנה אפריקני שניצוד באנגולה ב-1955, משקלו היה 12,274 קילוגרם. (ויקיפדיה)

קרא עוד »

איך שבלול מטיל ביצים?

כמו שבלולי יבשה אחרים, הוא הרמפרודיט, ובעל תאי רבייה (גמטות) הן של זכר והן של נקבה. ההטלה מתרחשת כ-3 עד 6 ימים אחרי ההפריה. בכל הטלה מטיל השבלול בממוצע כ-86 ביצים כדוריות ולבנות בתוך גומה בעומק מספר ס"מ אותה הוא חופר באדמה. הביצים מכוסות באדמה, ריר וצואה. כעבור שבועיים נולדים הצאצאים ותוך שנה-שנתיים מגיעים לבגרות. תדירות ההטלות תלויה בתנאי מזג האוויר, טמפרטורה ולחות. במזג אוויר נעים ולח השבלול יכול להטיל ביצים פעם בחודש. (ויקיפדיה)

קרא עוד »

מאיפה יש לנו ברזל?

תהליך הפקת מתכות מתחיל בכרייה, כלומר הוצאת המתכת מהאדמה. רוב המתכות (ברזל, אלומיניום) לא נמצאות בצורתן המתכתית אלא כעפרת מתכת, כלומר קשורות בתחמוצת, מתוכה יש להפיק את המתכת.

הפקת המתכת מעפרה היא תהליך מורכב, הדורש חיזור של החמצן. התהליך הנפוץ, שמשמש למתכות רבות בהן ברזל ונחושת, בדרך הוא התכה של העפרה, עם גורם מחזר שהוא בדרך כלל פחמן הנקשר לחמצן בצורה של פחמן חד-חמצני ודו-חמצני. לרוב יש צורך להשתמש בתלחים (פלוקס, באנגלית: Flux), שהוא חומר המכיל סידן פחמתי כגון אבן גיר, כדי להסיר מתכות זרות. ישנן מתכות, כמו אלומיניום וכספית, להן התהליך הזה אינו מתאים, והן מופקות בשיטות ייחודיות שונות.(ויקיפדיה)

קרא עוד »

מה שוקל יותר קילו נוצות או קילו ברזל?

לפי ההגדרה המקובלת של משקל, כל הגופים שמסתם קילוגרם ישקלו בדיוק אותו דבר. בכל זאת, אם נשים קילוגרם של נוצות וקילוגם של ברזל על משקל, אנו עלולים לראות תוצאה מעט שונה. מיד נסביר מדוע זה מתרחש, ומדוע בכל זאת, קילוגרם נוצות וקילוגרם ברזל שוקלים בדיוק אותו הדבר.(פרופ' עדי ארמוני)

קרא עוד »